הסיפור שלי מתחיל לפני קרוב לעשרים שנה או ליתר דיוק ב – 26 בדצמבר 1994.

בוקר בהיר אחד נכנס לי ג'וק לראש, אני רוצה להיות רואה חשבון כמו ידיד שלי. ששכנע אותי שיש לי את כל הנתונים המתאימים וגם אני יכול להיות רו"ח.

בירור טלפוני קצר במועצה הראה שאכן כן יש באפשרותי לגשת לבחינות.

לא אלאה אתכם בכל ההשתלשלות העניינים אך לאחר מחקר שעשיתי וחשיבה רבה הגעתי להחלטה שאני הולך על לימוד עצמי. וכך עשיתי.

וזה היה סיוט…

התחלתי את הלימודים בדצמבר 1994 כאשר אני מתכנן לסיים אותם כולל התמחות תוך ארבע שנים. בפועל בשלהי 1997 לאחר שלש שנים מפרכות סיימתי סוף סוף סופיות א' והייתי באמצע ההתמחות. רחוק מאוד מהתוכנית המקורית. כאשר מאחורי אין ספור שעות לימוד, אוקיינוס של תסכול מהמון כשלונות שעברתי בדרך, מהתמודדויות עם קשיים אדירים להשיג חומר איכותי וחור ענק בכיס מהמון כסף שבוזבז לאורך התהליך. וזה מה שהביא אותי ישירות לנקודת השבירה שלי.

חשתי שנגמר לי הכח שהסוס נגמר.

אמנם הגעתי סוף סוף לסופיות ב ואני כבר לא רחוק מהתואר אולם כשראיתי מה הסיליבוס של סופיות ב כולל, כשראיתי את הכמויות האדירות של החומר שצפוי לי עוד ללמוד, את הנושאים המפחידים: מיסים, פיננסית מתקדמת וביקורת מתקדמת. ובמיוחד כששיחזרתי את החוויות הקשות שהיו מנת חלקי בלהשיג חומר איכותי, ובתסכול שאי אפשר לפתור שאלות יסודיות בחומר ואין את מי לשאול, נשברתי, או יותר נכון התפרקתי.

פה עצרתי. כיבתי את המנועים שעבדו שלש שנים ברציפות נון סטופ. נטשתי את החלום, עם לא מעט אכזבה וטעם של כישלון צורב בפה.

ומאז – 15 שנים, לא נגעתי כהוא זה בפיננסית! ובוודאי שלא המשכתי ללמוד את הנושאים ששייכים לפיננסית ב.ש