אט אט ממדי הנס חודרים לתודעתי.
לאט לאט כשאני מעכל מה קרה פה, אני מבין שהיה כאן משהוא יוצא דופן בכל מידה אפשרית.
רק לחשוב על הלו"ז!
אמנם 86 יום היו מתחילת הקורס ועד הבחינה. אך מתוכם שתים עשרה שבתות בהם לא למדתי. יום שבת הוא יום מנוחה. שבת קודש להשם! ויש גם להוריד שנים עשר חצאי ימי שישי בהם למדתי רק חצי יום, כיוון שאת החצי השני הקדשתי להכנות לקראת שבת קודש. גם יום אחד של צום יז' בתמוז על חורבן בית המקדש בו בקושי למדתי יש להוריד. וכמובן, בחג שבועות, חג מתן תורתינו לא למדתי. ונוסף לאלו גם לפחות עשרה ימים בהם הוצרכתי להשקיע סביב ניהול העסק שלי והמשפחה.
החשבון הפשוט מראה כי בנטו השקעתי
פחות מ 60 יום!
ללימוד חומר שמלמדים שנתיים וחצי באוניברסיטה!
זה בילתי יאמן! זה נס!
ועדיין, הנס הגדול, עדיין לא התגלה בתפארתו.
התקשרתי לעמיתיי לקבוצה וגיליתי לחרדתי כי כמה מהם נכשלו.
איך זה ייתכן, צעקתי לעינב בטלפון, איך ייתכן שפלוני לא עבר ואני כן עברתי? הלא הוא היה טוב ממני בכמה וכמה רמות, הוא פתר תרגילים במהלך הקורס באופן שוטף, הבין את כל החומר בזמן שאני הייתי בוהה באויר. הוא שחה בחומר! סיים בסך הכל לפני חצי שנה את התואר במכללה אחרי ארבע שנים אינטנסיביות בלימוד חשבונאות עם כל מבחני האמצע והגמר.
הייתה שתיקה בצד השני.
תראה, אמרה עינב, כדי לעבור צריך גם אישיות. יש אנשים שמתפרקים במבחן. מקבלים קומה. הסטודנט במקום לפתור 150% מהתרגילים שצריך היה צריך לשקיע גם בבניית האישיות של עצמו.
אני אספר לך מה קרה! עצרתי אותה. דעי לך, שבשאלה על המאוחדים גם אני קיבלתי בלאק אווט, פשוט שכחתי את החומר. ישבתי מול השאלה בוהה ולא יודע איך לגשת אליה. איך לעזאזל פותרים דבר מטורף שכזה? פניתי לריבונו של עולם, אלוהים! עזור לי! עזור לי בבקשה לעבור את המבחן הזה! למען אישתי שסבלה כל כך, למען ילדי שלא ראו אותי שלשה חודשים!
בשלב זה קפצו לי במוח שתי הדרכות שקיבלתי משני מרצים שאני מאוד מאוד מעריך, ארז כהן ועינב נסומה.
ארז כהן בשיעור האחרון שלו שמסר לקבוצת סטודנטים בקורס פרטי בביקורת נתן לנו הדרכה איך לשפר את סיכויי המעבר. נזכרתי איך הוא היה דוחק בנו להלחם על כל נקודה. "במבחן אתם במלחמה פשוטה כמשמעה" הוא אמר. "תלחמו על כל שבריר נקודה. אל תוותרו על כלום! אתם לא יודעים מה רבע נקודה יכולה לעשות בסיכום הכללי!"
ואז גם צפו לי ההדרכות שקיבלנו ממך עינב לאורך כל הקורס – איך אמרת אין ספור פעמים "תפתרו מה שאתם יודעים, ותתעלמו מהשאר! בכל שאלה תחשבו מה אתם יודעים, מה אתם כן יכולים לפתור. תפרקו את השאלה לדברים פשוטים כמו שלימדתי אתכם."
וכך עשיתי. במשך השעה שהקדשתי לשאלה פתרתי כל מה שידעתי! עד קצה קצהו של הפסיק האחרון של מה שיכולתי למצוץ מהשאלה. אפילו חיברתי דוח על השינויים בהון עם שתים או שלש שורות בלבד!
ומשם ישר רצתי הלאה לשאלות הבאות – שוב על פי הדרכה של ארז ועינב. "תקציבו לכל שאלה זמן. כשהזמן מסתיים תעזבו את השאלה. יש לכם עוד שאלות שאפשר לקצור מהן המון נקודות"
אבל כאן לא הסתיים הרומן שלי עם השאלה על המאוחדים! לאחר שסיימתי את כל השאלות, ונותרו לי עוד פחות מעשר דקות לסוף חלק א', חזרתי שוב לשאלה. התבוננתי בה וצעקתי מה עוד אני יכול לגרד מכאן. אלוהים!
ואז שוב פעם צפה לי ההדרכה של עינב, אבל הפעם זו ההדרכה שהיא נתנה לנו במסירות נפש שלה, חמש דקות לפני שנכנסנו לאולם הבחינות.
בפתח של האולם עינב מתקשרת אלי.
שלום, היא אומרת, רציתי להגיע לירושלים ולפגוש אותך ואת הקבוצה לפני הבחינה, לתת לכם שוקולדים שקניתי, ובעיקר למסור לכם את עשרת הטיפים שלי להצלחה בבחינה. אך בגלל משאית שהתהפכה על כביש ת"א ירושלים אני תקועה. אני חוזרת לתל אביב.
עכשיו תקשיב, היא אומרת, יש לי כמה טיפים חשובים מאוד שכדאי שתקשיב להם. דברתי עם כולם, נשארת רק אתה!
הקשבתי. טיפים של עינב שווים הקשבה. כל טיפ הוא פרי ניסיון של שנים רבות. פרי שנובע מלב חם של אדם שרוצה לא פחות ממך שתעבור את המועצה.
וכך היא אמרה:
תכתוב כל דבר שאתה עושה! תסביר! תראה שאתה יודע! אל תקמץ במילים.
בינגו!
זה בדיוק הטיפ שאני צריך. בעזרתו אני אגרד עוד רבע נקודה. ועם הטיפ הזה נגשתי לקרב האחרון על השאלה במאוחדים. בשלש דקות האחרונות שנשארו, פשוט הסברתי לבוחן במילים פשוטות איך צריך לפתור את השאלה מה לעשות ואיך לחשב. נלחמתי על השאלה בשיניים. ואותם שברירי נקודה שגירדתי בקרב האחרון הם הם אלו שחתמו את ההצלחה.
אבל את יודעת מה, עינב! סיכמתי.
מה? היא שאלה.
דעי לך, שההסבר האמיתי למה עברתי בשעה שהחבר'ה שלנו לא הצליחו זו שמירת השבת שלי. המבחן היה לא קל, בזה אין ספק! החומר דורש אין סוף שעות תרגול. אולם חכמינו זכרונם לברכה אמרו. יותר משישראל שמרו על השבת, השבת שמרה עליהם.
בצד השני עינב שתקה. מאזינה.
לאורך כל הקורס, המשכתי, היו סטודנטים שאת התירגול שלהם עשו גם בשבת וגם בחג, ואילו אני עמדתי מהצד, ובמידה מסויימת הרגשתי שגם אני זקוק לזמן נוסף של תרגול ואין לי מאיפה.
מתברר, סיכמתי, שרבים מאלו שתרגלו יותר ממני, לא עברו. ודוקא אני, האנדר דוג, שבשבתות וחגים לא תרגל, שבא עם אפס ידע, דווקא אני אעבור! יש לזה רק הסבר אחד ויחיד! אני שמרתי על השבת והשבת שמרה עלי בחזרה! זה ההסבר!
אתה ממש צודק. זה בוודאי כך, אין לזה הסבר אחר, השבת שמרה עליך. הסכימה עינב.